שאייביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

1.התובע יליד 22.9.78, היה מעורב ב- 4 תאונות דרכים במועדים כדלקמן:

תאונה ראשונה ביום 25.2.04.

תאונה שניה ביום 18.5.16.

תאונה שלישית ביום 5.10.07.

תאונה רביעית ביום 8.8.07.

2.נתבעת 1 היתה מבטחת השימוש ברכב בתאונה הראשונה.

נתבעת 2 – בתאונה השניה, השלישית והרביעית.

3.ביום 6.1.11 ניתן פסק דין בהסכם פשרה בין התובע לנתבעת 2 בגין תאונות 2, 3 ו- 4.

4.המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ד"ר ששון עמיהוד קבע אחוזי נכות בגין התאונות האחרות אך לא בגין התאונה הראשונה.

5. התובע בתצהיר עדותו הראשית הצהיר כי כאביו החלו לאחר התאונה הראשונה והחמירו בעקבות התאונות הנוספות.

6.הנתבעת הכחישה את החבות מאחר ולטענתה ביום התאונה הראשונה לא היה לתובע רישיון נהיגה בר תוקף, וכן כי בעת האירוע לא עשה התובע שימוש ברכב, כי הרכב היה בבחינת רכב חונה.

7.בתצהיר העדות הראשית של התובע בסף 5, מתייחס התובע לטענת הנתבעת בדבר רישיון שלא היה בר תוקף בעת התאונה הראשונה, וכלשון הסעיף:

"א. זמן מסוים (אינני זוכר בדיוק), לפני התאונה נעצרתי לבדיקה שגרתית על ידי ניידת משטרה, ומכיוון שהרישיונות לא היו ברשותי, זומנתי למשפט תעבורה.

ב. מאחר ולא התייצבתי למשפט נשפטתי בהעדרי, ומבלי שידעתי על כך נשלל רישיון הנהיגה שלי ביום 12.2.04 (שבועיים לפני התאונה).

ג. במועד התאונה לא הייתי מודע לפסק הדין. לאחר מכן, משנודע לי על פסק הדין עתרתי לביטולו, ואכן, ביום 10.3.04, ובהסכמת התביעה, בוטל פסק הדין, בוטלה השלילה, ועונשי הומר בקנס בסך 150 ₪ ".

8.התובע צירף לתצהירו אישור, ממנו עולה כי במועד התאונה היה בשלילת רישיון על פי פסק דין של בית המשפט בצפת.

עוד צירף התובע לתצהירו את תיק תעבורה 1365/04 של בית המשפט לתעבורה בצפת מיום 10.3.04, לפיו בוטל פסק הדין בו נשלל רישיונו, כתב האישום תוקן לעבירה של אי נשיאת רישיונות והוטל עליו עונש קנס בסך 150 ₪.

9.התובע נחקר על האמור בתצהירו והוצג לו הדו"ח לפיו הוא קיבל אותו בעת ביצוע העבירה, ולפיכך לטענתו כי לא ידע על הדיון אינה נכונה.

10.על פי תיק בית המשפט לתעבורה, אישור המסירה על השלילה הומצא לתובע ביום 1.3.04,